ברנקו וייס
רשת ברנקו וייס היא רשת חינוך הפועלת בארץ.

הישיבה הינה חלק מרשת ברנקו וייס, אחת מרשתות החינוך האיכותיות בארץ.

מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה נוסד בשנת 1990 על ידי ד״ר ברנקו וייס וד״ר דן שרון, בשיתוף משרד החינוך במטרה לקדם יכולות למידה ולפתח חשיבה טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל.

המכון מפתח פלטפורמות ביצועיות-ישימות הנותנות מענה רלוונטי ודינמי לצרכי תלמידים וצוותי חינוך הן ברשתות בתי הספר ברנקו וייס והן בתכניות ברנקו וייס לתלמידים ולצוותים חינוכיים בכל רחבי הארץ.

הרב רחמים נאהורי זצ"ל
חכם רחמים נאהורי נולד לאמו לאביו ביום י"ב מנחם-אב תרס"ב (1902) בעיר עונבה (בון), שבאלג'יריה. בגיל צעיר התייתם מאביו ועזב את הלימודים בכדי לפרנס ביחד עם אמו האלמנה את אחיו. במקביל לעבודתו ועזרתו בבית הוא למד תורה בכוחות עצמו ללא מורה או רב מסוים.

בשנת תר"ף (1920), בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, החליט לממש את תשוקתו ללימוד תורה מעמיק והלך ללמוד אצל רבה הראשי של בון, חכם יעקב הכהן, שכבר לאחר שנתיים, בשנת תרפ"ב (1922), הסמיכו כרב ומורה הוראה בישראל. כדרך חכמי הספרדים, לא רצה חכם רחמים נאהורי להנות מכתרה של תורה, ועל-כן התפרנס כשוחט ואף פתח חנות בשר ועבד בה כקצב.

בשנת תרצ"ז (1937), לאחר מותו של חכם יעקב שושנה, רב העיר בון, ביקשו ראשי הקהילה מחכם רחמים נאהורי לכהן כרב העיר. חכם רחמים נאהורי קיבל על עצמו את התפקיד, והחל להתמודד עם ההשפעה הצרפתית העמוקה, שדחקה את לימודי התורה לשולי החינוך. חכם רחמים נאהורי פתח תלמוד תורה יומי לילדים לאחר שעות הלימודים, ואף ייסד מחנות קיץ תורניים בחופשות הקיץ. בהמשך הכשיר תלמידים ללימודים בישיבות מחוץ לאלג'יר, ואף ייסד בית ספר לרבנים בעיר הבירה אלג'יר.

בשנת תש"ה (1945), עם תום מלחמת העולם השנייה, חכם רחמים נאהורי ארגן את עניני הכשרות והשחיטה בעיר. כל ההכנסות היו קדש לקופת אליהו הנביא - קופת גמילות החסדים של הקהילה.

בשנת תשכ"ב (1962) עם קבלת אלג'יר עצמאות, נותר חכם רחמים נאהורי בעירו כל עוד נותרו בעיר מניין יהודים. כשעזבו עזב עימם לפאריס, והתמנה כאב בית דין. גם בפאריס השרה אווירה של קדושה על רבים מתושבי העיר. הוא פעל לפתיחת מקוואות, חנויות, מסעדות ואטליזים כשרים.

בשנת תשמ"ה (1985) ביום כ"א בתמוז, נפטר חכם רחמים נאהורי, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. לאחר מותו הוקמה ישיבת 'כיסא רחמים' בסנהדריה, הקרויה על שמו. חכם רחמים נאהורי לא כתב וסידר את חידושיו על-מנת להדפיסם, אולם תלמידיו קבצו אחר פטירתו קובץ של חידושים, תשובות ומכתבים שנקרא 'רחמיך הרבים'. חלק נוסף מכתביו הודפסו (בהשתתפות רבנים נוספים מדורו) באסופת מאמרים ודרושים שהתפרסמו בירחון 'הירח' ואוגדו לספר.
)התמונה לקוחה מויקיפדיה(

ישיבת שערי רחמים הוקמה לפני כ-30 שנה על שם הרב רחמים נאהורי זצ"ל שהיה אב"ד (אב בית דין) בפריס ורב באלג'יר.
הרב עסק הרבה בחינוך ועל כן, בניו ותלמידיו החליטו להקים ישיבה שתמשיך את דרכו.

הישיבה במתכונתה הנוכחית הינה ישיבה תיכונית שהוקמה ע"י בנו, ראש הישיבה הרב יהודה נאהורי שליט"א, לפני כ-10 שנים במטרה לאפשר לתלמידי הציבור הדתי לגווניו לשלב בין לימודי קודש ולימודי חול.

הישיבה שוכנת בסנהדריה בירושלים.
בישיבה לומדים תלמידים מכיתה ט' עד י"ב במסגרת משפחתית ואינטימית. כ-20 תלמידים בכיתה בדרך כלל על מנת לתת תשומת לב מלאה לכל תלמיד ולהביא כל אחד למצוינות אישית.
אודות הישיבה שערי רחמים
אודות הישיבה שערי רחמים
ברנקו וייס
רשת ברנקו וייס היא רשת חינוך הפועלת בארץ.

הישיבה הינה חלק מרשת ברנקו וייס, אחת מרשתות החינוך האיכותיות בארץ.

מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה נוסד בשנת 1990 על ידי ד״ר ברנקו וייס וד״ר דן שרון, בשיתוף משרד החינוך במטרה לקדם יכולות למידה ולפתח חשיבה טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל.

המכון מפתח פלטפורמות ביצועיות-ישימות הנותנות מענה רלוונטי ודינמי לצרכי תלמידים וצוותי חינוך הן ברשתות בתי הספר ברנקו וייס והן בתכניות ברנקו וייס לתלמידים ולצוותים חינוכיים בכל רחבי הארץ.

הרב רחמים נאהורי זצ"ל
חכם רחמים נאהורי נולד לאמו לאביו ביום י"ב מנחם-אב תרס"ב (1902) בעיר עונבה (בון), שבאלג'יריה. בגיל צעיר התייתם מאביו ועזב את הלימודים בכדי לפרנס ביחד עם אמו האלמנה את אחיו. במקביל לעבודתו ועזרתו בבית הוא למד תורה בכוחות עצמו ללא מורה או רב מסוים.

בשנת תר"ף (1920), בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, החליט לממש את תשוקתו ללימוד תורה מעמיק והלך ללמוד אצל רבה הראשי של בון, חכם יעקב הכהן, שכבר לאחר שנתיים, בשנת תרפ"ב (1922), הסמיכו כרב ומורה הוראה בישראל. כדרך חכמי הספרדים, לא רצה חכם רחמים נאהורי להנות מכתרה של תורה, ועל-כן התפרנס כשוחט ואף פתח חנות בשר ועבד בה כקצב.

בשנת תרצ"ז (1937), לאחר מותו של חכם יעקב שושנה, רב העיר בון, ביקשו ראשי הקהילה מחכם רחמים נאהורי לכהן כרב העיר. חכם רחמים נאהורי קיבל על עצמו את התפקיד, והחל להתמודד עם ההשפעה הצרפתית העמוקה, שדחקה את לימודי התורה לשולי החינוך. חכם רחמים נאהורי פתח תלמוד תורה יומי לילדים לאחר שעות הלימודים, ואף ייסד מחנות קיץ תורניים בחופשות הקיץ. בהמשך הכשיר תלמידים ללימודים בישיבות מחוץ לאלג'יר, ואף ייסד בית ספר לרבנים בעיר הבירה אלג'יר.

בשנת תש"ה (1945), עם תום מלחמת העולם השנייה, חכם רחמים נאהורי ארגן את עניני הכשרות והשחיטה בעיר. כל ההכנסות היו קדש לקופת אליהו הנביא - קופת גמילות החסדים של הקהילה.

בשנת תשכ"ב (1962) עם קבלת אלג'יר עצמאות, נותר חכם רחמים נאהורי בעירו כל עוד נותרו בעיר מניין יהודים. כשעזבו עזב עימם לפאריס, והתמנה כאב בית דין. גם בפאריס השרה אווירה של קדושה על רבים מתושבי העיר. הוא פעל לפתיחת מקוואות, חנויות, מסעדות ואטליזים כשרים.

בשנת תשמ"ה (1985) ביום כ"א בתמוז, נפטר חכם רחמים נאהורי, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. לאחר מותו הוקמה ישיבת 'כיסא רחמים' בסנהדריה, הקרויה על שמו. חכם רחמים נאהורי לא כתב וסידר את חידושיו על-מנת להדפיסם, אולם תלמידיו קבצו אחר פטירתו קובץ של חידושים, תשובות ומכתבים שנקרא 'רחמיך הרבים'. חלק נוסף מכתביו הודפסו (בהשתתפות רבנים נוספים מדורו) באסופת מאמרים ודרושים שהתפרסמו בירחון 'הירח' ואוגדו לספר.
)התמונה לקוחה מויקיפדיה(

ישיבת שערי רחמים הוקמה לפני כ-30 שנה על שם הרב רחמים נאהורי זצ"ל שהיה אב"ד (אב בית דין) בפריס ורב באלג'יר.
הרב עסק הרבה בחינוך ועל כן, בניו ותלמידיו החליטו להקים ישיבה שתמשיך את דרכו.

הישיבה במתכונתה הנוכחית הינה ישיבה תיכונית שהוקמה ע"י בנו, ראש הישיבה הרב יהודה נאהורי שליט"א, לפני כ-10 שנים במטרה לאפשר לתלמידי הציבור הדתי לגווניו לשלב בין לימודי קודש ולימודי חול.

הישיבה שוכנת בסנהדריה בירושלים.
בישיבה לומדים תלמידים מכיתה ט' עד י"ב במסגרת משפחתית ואינטימית. כ-20 תלמידים בכיתה בדרך כלל על מנת לתת תשומת לב מלאה לכל תלמיד ולהביא כל אחד למצוינות אישית.
... ...
ברנקו וייס
רשת ברנקו וייס היא רשת חינוך הפועלת בארץ.

הישיבה הינה חלק מרשת ברנקו וייס, אחת מרשתות החינוך האיכותיות בארץ.

מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה נוסד בשנת 1990 על ידי ד״ר ברנקו וייס וד״ר דן שרון, בשיתוף משרד החינוך במטרה לקדם יכולות למידה ולפתח חשיבה טובה בקרב תלמידים ומורים בישראל.

המכון מפתח פלטפורמות ביצועיות-ישימות הנותנות מענה רלוונטי ודינמי לצרכי תלמידים וצוותי חינוך הן ברשתות בתי הספר ברנקו וייס והן בתכניות ברנקו וייס לתלמידים ולצוותים חינוכיים בכל רחבי הארץ.

אודות הישיבה שערי רחמים
הרב רחמים נאהורי זצ"ל
ישיבת שערי רחמים הוקמה לפני כ-30 שנה על שם הרב רחמים נאהורי זצ"ל שהיה אב"ד (אב בית דין) בפריס ורב באלג'יר.
הרב עסק הרבה בחינוך ועל כן, בניו ותלמידיו החליטו להקים ישיבה שתמשיך את דרכו.

הישיבה במתכונתה הנוכחית הינה ישיבה תיכונית שהוקמה ע"י בנו, ראש הישיבה הרב יהודה נאהורי שליט"א, לפני כ-10 שנים במטרה לאפשר לתלמידי הציבור הדתי לגווניו לשלב בין לימודי קודש ולימודי חול.

הישיבה שוכנת בסנהדריה בירושלים.
בישיבה לומדים תלמידים מכיתה ט' עד י"ב במסגרת משפחתית ואינטימית. כ-20 תלמידים בכיתה בדרך כלל על מנת לתת תשומת לב מלאה לכל תלמיד ולהביא כל אחד למצוינות אישית.
חכם רחמים נאהורי נולד לאמו לאביו ביום י"ב מנחם-אב תרס"ב (1902) בעיר עונבה (בון), שבאלג'יריה. בגיל צעיר התייתם מאביו ועזב את הלימודים בכדי לפרנס ביחד עם אמו האלמנה את אחיו. במקביל לעבודתו ועזרתו בבית הוא למד תורה בכוחות עצמו ללא מורה או רב מסוים.

בשנת תר"ף (1920), בהגיעו לגיל שמונה-עשרה, החליט לממש את תשוקתו ללימוד תורה מעמיק והלך ללמוד אצל רבה הראשי של בון, חכם יעקב הכהן, שכבר לאחר שנתיים, בשנת תרפ"ב (1922), הסמיכו כרב ומורה הוראה בישראל. כדרך חכמי הספרדים, לא רצה חכם רחמים נאהורי להנות מכתרה של תורה, ועל-כן התפרנס כשוחט ואף פתח חנות בשר ועבד בה כקצב.

בשנת תרצ"ז (1937), לאחר מותו של חכם יעקב שושנה, רב העיר בון, ביקשו ראשי הקהילה מחכם רחמים נאהורי לכהן כרב העיר. חכם רחמים נאהורי קיבל על עצמו את התפקיד, והחל להתמודד עם ההשפעה הצרפתית העמוקה, שדחקה את לימודי התורה לשולי החינוך. חכם רחמים נאהורי פתח תלמוד תורה יומי לילדים לאחר שעות הלימודים, ואף ייסד מחנות קיץ תורניים בחופשות הקיץ. בהמשך הכשיר תלמידים ללימודים בישיבות מחוץ לאלג'יר, ואף ייסד בית ספר לרבנים בעיר הבירה אלג'יר.

בשנת תש"ה (1945), עם תום מלחמת העולם השנייה, חכם רחמים נאהורי ארגן את עניני הכשרות והשחיטה בעיר. כל ההכנסות היו קדש לקופת אליהו הנביא - קופת גמילות החסדים של הקהילה.

בשנת תשכ"ב (1962) עם קבלת אלג'יר עצמאות, נותר חכם רחמים נאהורי בעירו כל עוד נותרו בעיר מניין יהודים. כשעזבו עזב עימם לפאריס, והתמנה כאב בית דין. גם בפאריס השרה אווירה של קדושה על רבים מתושבי העיר. הוא פעל לפתיחת מקוואות, חנויות, מסעדות ואטליזים כשרים.

בשנת תשמ"ה (1985) ביום כ"א בתמוז, נפטר חכם רחמים נאהורי, ונקבר בהר הזיתים בירושלים. לאחר מותו הוקמה ישיבת 'כיסא רחמים' בסנהדריה, הקרויה על שמו. חכם רחמים נאהורי לא כתב וסידר את חידושיו על-מנת להדפיסם, אולם תלמידיו קבצו אחר פטירתו קובץ של חידושים, תשובות ומכתבים שנקרא 'רחמיך הרבים'. חלק נוסף מכתביו הודפסו (בהשתתפות רבנים נוספים מדורו) באסופת מאמרים ודרושים שהתפרסמו בירחון 'הירח' ואוגדו לספר.
)התמונה לקוחה מויקיפדיה(